קבלה על שמואל ב 3:12: זוהר ופרשנות מיסטית

ספר הזהר

ותאנא, בידא שמאלא, מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין, מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב, כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא, דאתי מדרועא דימינא, מתלת קשרין. דכתיב והנה ידי עמך. ומתאחדן מהאי, אלף וארבע רבוא, ותמניא, וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון יד יי' עלאה. יד יי' תתאה. ואע"ג דבכל אתר יד יי' שמאלא. זכו ימין יי', אתכלל ידא בזרועא, והוי סיועא, ואקרי ימין. ואי לאו, יד יי' תתאה. תאנא, כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא, הכא כתיב, סוד יי' ליראיו.
שאל רבBookmarkShareCopy